זה מדגיש לנו את חשיבות מעשי החסד שבזכותם העולם נבנה וקיים. שנאמר על שלושה דברים העולם עומד : על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים.

מאחר שהאדם הוא יצור חברתי שלא יכול להתקיים לבד, נושא החסד כל כך חשוב בעולם. אין אדם שלא זקוק לעזרה כלשהי בשלב זה או אחר בחייו. אנחנו פעם נותנים ופעם מקבלים. אבל חשוב שתהיה הדדיות ויותר מזה לשים לב, להיות קשובים לסביבה ולראות האם מישהו בסביבתנו זקוק למשהו ? לא תמיד הנזקק לעזרה יודע לבקש אותה וקורה גם שאדם מתבייש לבקש עזרה ולכן אנחנו צריכים לפתח רגישות לזולת כדי לדעת לקלוט גם מעבר למילים. 

 רבי אליעזר, אביו של הבעל שם טוב התגורר בכפר והיה ידוע בהכנסת האורחים שלו. רבי אליעזר ביקש מהשומרים לשים לב לכל אורח שנכנס לכפר ולומר לו שכדאי לו להתארח בביתו של רבי אליעזר. כל כך חשוב היה לו לקבל אורחים ולקיים מצוות הכנסת אורחים. כשהיה מגיע האורח אל ביתו היה מקבל ממנו מיד נדבה גדולה, עוד לפני שביקש דבר. רבי אליעזר ידע שרוב האורחים הם עניים הבאים לקבץ כסף, וכך לאחר שהאורח קיבל כסף הוא יכול היה להירגע ולאכול בהנאה. רבי אליעזר היה כל כך רגיש לצרכי הזולת ולרגשותיו ולכן פעל במהירות ולא חיכה שהנזקק לעזרה יבקש. בשמים שיבחו מאוד את מידותיו הטובות של רבי אליעזר והחליטו להעמידו בניסיון. וכך בעיצומו של יום השבת בא אליהו הנביא לפני רבי אליעזר כשהוא מחופש לעני.                       מן הראוי היה לגרש את העני מהמקום על חילול השבת כשנסע בדרך הארוכה עד לכפר. אלא שרבי אליעזר היה סובלני וטוב לב ולא רצה לפגוע באיש ולביישו, ומיד הציע לו לאכול סעודה שלישית כיד המלך, ולאחר צאת השבת הזמין אותו לסעודת מלווה מלכה. למחרת בבוקר נתן נדבה לעני, ולא הזכיר לו את חילול השבת כדי שלא לביישו חלילה. כשראה אליהו הנביא את התנהגותו הטובה ומידותיו הטובות של רבי אליעזר, גילה לו את זהותו ואמר לו : "דע לך שאני אליהו הנביא ובאתי לנסות אותך. כשכר על מעשיך הטובים תזכה לבן שיהיה גדול בתורה ויאיר את עיני עם ישראל". כך זכה רבי אליעזר בבנו הבעל שם טוב, אבי תנועת החסידות.

בעולמנו יש שני כוחות מרכזיים שפועלים ברצף של תגובות שרשרת, כשדבר מוליד דבר. לאחד אני קוראת אפקט החסד, ולשני אפקט הרוע וההרס.  למשל : ילד שגדל בבית עני, חווה מחסור ומצוקה נוראיים, ברור שהדימוי העצמי שלו עלול להינזק, אם הסובבים יפגעו בו ויגידו לו שהוא חלש, מסכן וחסר סיכוי וממנו לא ייצא כלום, הוא עלול לחוש תיסכול שיביא אותו לעולם הפשע, הוא עלול להיות עבריין גדול ומסוכן ואף לעמוד בראש אירגון פשע שיפגע במדינה שלמה ואפילו יגיע למדינות נוספות בעולם שגם שם אירגון הפשע שלו יפעל ויזיק, בסופו של דבר הוא עלול להזיק למספר רב של אנשים בקנה מידה עולמי. אבל בתסריט אחר : אם מבוגר אחראי, כמו מורה, רב, מחנך ייקח אותו תחת חסותו, יעודד אותו ויגיד לו שהוא יכול להצליח למרות נקודת הפתיחה החלשה שלו, יעלה לו את הביטחון העצמי ואת האמונה בעצמו, הוא יגדל, יילך ללמוד רפואה, יסיים לימודיו בהצטיינות, בהמשך יעסוק במדע רפואי וייפתח תרופה חדשה נגד מחלה קשה שממנה סובלים מיליונים בעולם, התרופה תופץ בכל העולם ותירפא מיליונים, אז קיבלנו תוצאה נפלאה רק מפתיחה של תמיכה ועידוד. זה מדהים לאן הדברים יכולים להתגלגל.  

זה כמו חוליות בשרשרת שדבר גורר דבר, ולמעשה חסד מוביל לתגובות שרשרת שעשויות לתרום המון לאנושות ולהפוך את העולם שלנו למקום שהרבה יותר נעים לחיות בו. וזה טוב גם לעושי החסד וגם למקבלי החסד. הטוב בונה והרע הורס ולכן חשוב שיהיו כמה שיותר מעשי חסד כדי לחזק את העולם ואת האנושות. כולנו נהנה מזה, כולנו נרוויח מזה והמון. על רקע זה אגב,  התפתחה הפסיכולוגיה הפוזיטיבית, שמדברת על לחזק את הצדדים החיוביים באדם, לעודד אותו, לתמוך בו, לתת לו חיזוקים חיוביים כדי שיתפתח ויפרח.

היה לאחרונה סיפור חסד מדהים, שוודאי כולכם מכירים, מדובר בזוג צעיר שעמד להינשא כשלפתע הכלה הרגישה כאבים בצוואר מלווים בעייפות קיצונית. הכלה בת 27 , מספר שבועות לפני חתונתה אובחנה כחולה בלוקמיה חריפה. כדי להציל את חייה אירגן החתן יחד עם עמותת "עזר מציון"  מבצע לאיתור מח עצם מתאים. עשרות אלפי אנשים התגייסו לסייע, וכל המדינה התפללה להחלמתה. זמרים ושחקנים התגייסו לסייע ואפילו ראש הממשלה נרתם לסיפור. הסיפור שלהם ריגש מדינה שלמה. במבצע לא נמצאה דגימה מתאימה, והיא עברה לבסוף השתלת מח עצם שמתאימה ב 50 אחוז מתרומה מאחיה. הזוג התחתן והיום הכלה מתאוששת ומודה לעם ישראל שהתגלה בשעתו היפה בהתגייסות למען אדם אחד שזקוק לעזרה. בני הזוג מאוד נרגשים מהתמיכה האדירה שקיבלו מכל מי שהיה סביבם, הם הודו ל"עזר מציון" שעושים עבודה מדהימה. זה היה מדהים איך כל כך הרבה אנשים נרתמו ועזרו והציעו עזרה. אנשים הציעו את כל מה שיכלו לתת, למשל אדם שמגדל תמרים שלח לזוג ארגזים של תמרים. בני הזוג אמרו שזה נתן להם תחושה של גאווה להיות חלק מעם ישראל ולראות אותו בשעתו היפה, כשאדם אחד זקוק לעזרה. 

ויקטור פרנקל שהיה פסיכיאטר ונוירולוג, מפתח שיטת הלוגותרפיה שדיברה על השאיפה של האדם למשמעות, כל אדם זקוק למשהו שירצה לחיות למענו, לרעיון, לחלום שרוצה לממש. הוא היה ניצול שואה שהיה במחנות ההשמדה הנאציים ודיבר על זה שמה שהחזיק אותו בחיים זאת השאיפה לפרסם ברבים את התיאוריה שפיתח. מיד לאחר תום המלחמה ושיחרורו מהגיהינום הנאצי פירסם את סיפרו "האדם מחפש משמעות". הוא מתאר שם איך למרות חיי הגיהינום היו במחנות אנשים שהסתובבו וחיפשו איך לעזור לזולת אם במתן חתיכת לחם, כשבכך ויתרו על המעט שהיה להם, אם בעידוד ובמילה טובה. גדלות האדם במצב הכי קשה והכי לא נתפס. אלה היו מעשי החסד במחנות. חסד זה להיות מסוגל להתעלות ולעזור לזולת גם כשקשה לך, גם כשלך אין וחסד כמו שהיה במחנות הוא הרבה יותר גדול ומרשים מחסד שמיליונר בזמנינו למשל יתרום סכום כסף לנזקקים, ולא שצריך חלילה לזלזל בזה, אבל מדובר  כאן על פרופורציות.

מספרים על החפץ חיים שפתח חנות מכולת והקפיד לנהל אותה ביושר כדי שחלילה לא יגרום עוגמת נפש לאף לקוח. את החנות הקפיד לסגור בצהריים כדי שלא לגזול פרנסה מהסוחרים האחרים. בסופו של דבר החליט לסגור לחלוטין את החנות כי הבחין שהקונים נוהרים לחנותו בזמן שהסוחרים האחרים נותרו ללא הכנסה. עד כדי כך היה רגיש לצרכי הזולת, הקפיד להיזהר מאיסור גזל ואיסור הונאה.  

נושא החסד הוא נושא מאוד מרכזי בתורה. המפרשים מחשיבים את החסד כאחד הדברים הגדולים שיש ביהדות. המדרש אומר : כשה' ברא את העולם חסד, אמת, שלום וצדק באו לפני הקדוש ברוך הוא. האמת התנגד לבריאת העולם כי אמר שיהיה שקר בעולם. חסד הסכים לבריאת העולם כי אמר שיהיה חסד בעולם וגם אנשים שלא מתכוונים לעשות חסד יעשו חסד, שלום התנגד לבריאת העולם כי טען שיש קטטה ואלימות בעולם. צדק אמר יברא העולם כדי שתהיה עשיית צדק.

חז"ל אמרו : "תורה תחילתה גמילות חסדים, סופה גמילות חסדים. תחילתה חסד עם אדם וחווה וסופה חסד עם קבורת משה.

בתורה בפסוק : "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח) המשמעות היא לעשות חסד, כל דבר שאדם עושה לזולת כמו חיוך, מילה טובה, עידוד, עזרה כלשהי, כל זה "ואהבת לרעך כמוך". המצווה "והלכת בדרכיו" (דברים כח, ט) אומר לעשות חסדים ע"פ רוח השם. "אחרי השם אלוהיכם תלכו…. ובו תדבכון".  

 לפי הגמרא ללכת לפי דרכי השם זה בעצם לעשות חסד, מסכת סוטה מידות השם. מלביש עירומים, ניחום אבלים, גומל חסדים, ביקור חולים, בורא עולם עושה את כל אלה וגם האדם יעשה כך. וזה יסוד קיום העולם  – כל החסד. 

  אין אדם שלא עושה חסד, מי יותר ומי פחות, יש אנשים שהקימו ארגוני סיוע לזולת, ויש אנשים שעושים חסד לסובבים, למשפחה, לחברים באמצעות מילה טובה, תמיכה רגשית, עידוד וחיזוק אנשים בשעת משבר.  

 הקדוש ברוך הוא ברא עולם שגם נותן וגם מקבל. אנחנו כל הזמן נותנים ומקבלים.       אדם צריך להתכוון למצווה, כי ה' התכוון שנקיים את המצווה, שנעזור לכל יהודי רק כי הוא יהודי, בין אם אנחנו מכירים אותו, ובין אם לא. החשוב כאן הוא לעזור, לסייע. לתת יד, כי עם ישראל זה עם אחד וכל ישראל ערבים זה לזה.

   החסד בא לידי ביטוי : בגופו, בממונו, בדיבור ובמחשבה. אדם צריך לעשות חסד קודם כל לעצמו, "גומל נפשו הוא איש חסד" משלי. "הישמר לך ושמור נפשך מאוד" הפסוק מדבר על זה שהאדם צריך לשמור על עצמו ועל נפשו, לשמור על גופו, האדם והנשמה שלו הם כלי לעבודת ה' ושייכים לה' ולכן חייב האדם לשמור על עצמו. 

 אדם צריך לעשות חסד עם אישתו ובניו. הרמב"ם אומר : "ציוו חכמים שאדם יכבד את אישתו יותר מגופו" , לאהוב אותה, לקנות לה, לדאוג לכל צרכיה, לכבד, לא להטיל עליה אימה ופחד, יהיה דיבורו בנחת, ולא יעצב ולא רוגז. ומנגד : ציוו חכמים על האישה "שתהיה מכבדת את בעלה…. " שתתייחס אליו כאל מלך.  

על האדם לפרנס גם את ילדיו, זוהי זכות גדולה שהוא נותן להם כל צרכיהם, עוזר להם להתחתן וכו'.    

 אם האדם עושה חסד לזולת ובבית לא, זה לא נחשב וזה נקרא שהוא חוטא.

ביקור חולים  ראשית צריך להתפלל על החולה, "ברפאינו" ובביקור עצמו צריך לשאול את החולה מה הצורך שלו, מה הוא צריך, למה הוא זקוק. עצם הביקור יש בו משום נחמה והענקת תשומת לב, איכפתיות, חמלה, דאגה ואהבה, מה שמחזק את החולה.

חסד עם המתים לדאוג לצרכי קבורה, אסור להלין את המת, צריך לקבור מה שיותר מהר מפאת כבודו של הנפטר. חסד ללוות את הנפטר. בהמשך : ניחום אבלים, לבוא להשתתף בצער, לתמוך, להציע עזרה לאבלים, לתת להם תחושה שהם לא לבד ושהסובבים מכבדים ודואגים להם. וזה גם עושה טוב לנשמת הנפטר.

לשמח חתן וכלה הזוג הראשון אדם וחווה וה' שימח אותם.  מצווה לשמח חתן וכלה, לרקוד איתם.

הנישואין עצמם הם בגדר חסד, לקיים מצוות פרו ורבו, החתן מתחייב לדאוג לאישה, לכבדה, לדאוג למזון, לצרכים השונים, לקורת גג וכו' – כל זה חסד כלפי האישה.

הכנסת אורחים חז"ל אמרו "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני השכינה". 

אברהם אבינו קיבל אורחים ודחה את ה', כי הכנסת אורחים יותר חשובה מקבלת פני השכינה. יש לתת לאורח : מזון, מקום ומקום לישון. כשהאורח פונה לדרכו יש מצווה

ללוות אותו אם הוא לא מכיר את הדרך ולא מתמצא.

עד כאן חסד בגופו.

חסד בממונו

רבי עקיבא אמר "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה" .

דיינים שדנים את הדין אמת לאמיתה. יש מצווה על הדיין להגיע לפשרה במשפט, פשרה לפני משפט. כמו כן, לשמוע את שני הצדדים ואז לסכם את שני הצדדים, כדי לשמור על אובייקטיביות ולוודא שהדיין הבין כל צד. דיין שמצליח להביא לפשרה בין הצדדים יביא שלום ביניהם. במחלוקת חשוב ששני הצדדים יצאו בתחושה טובה שבאו לקראתם, שהפשרה שהושגה התחשבה בשני הצדדים,  אם אחד הצדדים מרגיש שעשו לו עוול והיפלו אותו, הוא ייצא בתחושה רעה ויפתח טינה כלפי הצד השני. מצב לא רצוי בהחלט.                                                                                                     גם רבנים שמלמדים את הציבור על דינים שבין אדם לחברו ועל חסד – בזה מקיימים את העולם.

עדות  חייב להעיד את האמת על מה שראה, כי אדם שראה משהו ולא מעיד עובר עבירה. "לא תענה ברעך עד שקר" – אסור לשקר בעדות, אפילו אם השקר יוביל לעשיית צדק, כי האמת עומדת מעל הכל והיא הכי חשובה.

הלוואה מצווה להלוות כסף לזולת, וחובה להלוות מכסף שיש לו. אסור למלווה להיות נושה ולא ללחוץ על האדם כדי לא לבייש אותו.                                                      אם יש סיכון שהאדם לא יוכל להחזיר את ההלוואה אסור להלוות לו כי "לא תהיה לו כנושה", הפסוק מזהיר מפני מצב כזה שהאדם שמלווה לנזקק ייהפך לנושה, שזה מצב לא רצוי.   

 ערב להלוואה עושה מצווה.

מצווה לעזור לאדם שאתה שונא שנתקע עם חמורו, ובימינו עם רכבו, ולמה לעזור למישהו שאנחנו שונאים ? כי זה קשה להתעלות במצב כזה ולהושיט יד ועם זה צריך להתמודד , לעזור למי ששונאים.

גם לשמור בחינם או להעביר מוצר בחינם זה חסד, זה נקרא  שומר חינם.

נתינת כסף לנזקקים  רמב"ם מתנות עניים ז' א' – ב' : "מצוות עשה לתת צדקה לעניי ישראל,  כל הרואה עני מבקש והעלים עיניו ממנו ולא נתן צדקה עובר בלא תעשה, שנאמר : "לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידיך מאחיך האביון". הנתינה צריכה להיות בשמחה ובאהבה ולא בפנים חמוצות.

 

חסד בתורה :

אברהם אבינו היה יחיד ומיוחד. מידתו המיוחדת של אברהם אבינו הייתה מידת החסד והאהבה. אברהם מכונה בפסוק "אברהם אוהבי", כי האהבה ומידת החסד הייתה הקו השולט והמכריע באישיותו ובפועלו. מדרשי חז"ל מספרים בהרחבה על מידת חסדו המופלאה של אברהם אבינו, והוא מוגדר כ "איש הטוב והחסד בעצם", שנדיבותו הייתה הן בממונו, הן בגופו והן בנשמתו. החסד מסמל את הנתינה, את השפע האלוקי שנובע מהקדוש ברוך הוא אל העולם. בכך התבטאה עבודתו הרוחנית של אברהם, הוא האיר את העולם באור האלוקי. עד אברהם אבינו היה העולם חשוך מבחינה רוחנית, לא האיר בו אור אלוקי. כמאמר המידרש : "עד אברהם היה העולם מתנהג באפילה, משבא אברהם התחיל להאיר". תפקידו של אברהם היה להוריד לעולם גילויים אלוקיים נעלים ביותר, שירוממו אותו מאפילתו. דבר זה בא לידי ביטוי בכל מעשיו ופעולותיו של אברהם.

כשבאו 3 המלאכים ונידמו לאברהם כישמעאלים כאנשי מדבר פשוטים ואברהם רץ לקראתם ופונה אליהם בתחינה "אל נא תעבור מעל עבדך" והמשיך "יוקח נא מעט  מים ורחצו רגליכם", הוא מקבל אותם בשמחה, בלב פתוח, ודואג לשחוט עבורם שלושה עגלים כדי להאכילם שלוש לשונות בחרדל, וחלב וחמאה ועוגות, והוא עשה הכל בריצה, במרץ ובהתלהבות, כמו שנאמר "ואל בן הבקר רץ אברהם", הוא רץ ומזרז את שרה "מהרי שלוש סאים… לושי ועשי עוגות" . הוא פעל מתוך חמלה ואהבת אדם ולא מתוך אינטרס כלשהו. גם כשהתפלל על אנשי סדום ועמורה, שהיו רשעים וחטאו לבורא עולם, ואפילו חוקקו חוקים שכל מי שייתן לחם לעני דינו מוות, ולמרות שפעלו בניגוד לדרכו של אברהם, הוא הצטער עליהם והתפלל למענם ואפילו התווכח עם בורא עולם למענם כדי שיבוא לקראתם, וכל זה למען אנשים חוטאים, יריביו המובהקים ביותר.                         גם בסיפור עם לוט, אחיינו של אברהם, שקינא בו וייחל למותו על מנת שיהיה היורש היחידי, לוט כפר בטובתו של אברהם והלך אל סדום. ובזמן מלחמת המלכים כשנשבה לוט, אברהם פעל כדי להציל אותו ויצא במסירות נפש למלחמה נגד מלכים גיבורים כדי להציל את לוט בן אחיו, למרות שלוט בגד בערכים של אברהם ועשה ההיפך ממה שלמד אצלו. כל זאת מתוך מידת החסד והרחמים שהייתה לאברהם אבינו, שהיה מרשים באהבת האדם שבו ובחמלה. 

 

 רבקה אימנו גם נחשבת לאשת חסד גדולה. כשאליעזר עבד אברהם מבקש ממנה : "הגמיאיני נא מעט מים מכדך." רבקה דאגה לספק המון מים גם לו וגם לגמליו. כלומר, נתנה הרבה יותר מכפי שהתבקשה, ואז זאת הייתה עבודה קשה, לשאוב מן הבאר ולספק מאות ליטרים של מים לאליעזר ולגמליו. היא עשתה זאת באהבה ובשמחה תוך שמיהרה ורצה לשאוב שוב ושוב לגמליו. זו הייתה דוגמא ומופת להכנסת אורחים. רבקה דומה לשרה אימנו באישיות שלה ובמידות הטובות, אהבת ה', אהבת הבריות שהתבטאה בעזרה לזולת, דלתות האוהל שלה שהיו פתוחות לרווחה כדי לקבל כל אורח. האישיות של רבקה מרשימה במיוחד ומעוררת התפעלות כשמבינים מהיכן היא הגיעה : ממקום של עבודת אלילים, רשע, רמאות, אכזריות, כשהיא התעלתה מעל אלה והצליחה באופן מדהים לגבש אישיות חיובית, טובת לב ולהגיע למעלות ופסגות רוחניות גבוהות מאוד. כפי הנראה בזכות המינקת שלה שגידלה אותה והשפיעה עליה לטובה. רבקה עברה מרחק עצום מפדן ארם אל ארץ כנען ישראל כדי להידבק בקודש ובקדושה. היא הייתה האנטיתזה לסביבתה השלילית ולמשפחתה רודפת הבצע והרמאויות.

רות המואביה אישיות מיוחדת ומרשימה מאוד. חמותה נעמי נותרה לבד לאחר המעבר למואב לאחר שאיבדה את בעלה ושני בניה. כששמעה שהרעב בארץ הסתיים החליטה לשוב לבדה לארץ. היא אמרה לכלותיה : "לכנה, שובנה אישה לבית אימה". ערפה נפרדה ממנה ושבה לבית הוריה, אבל רות התעקשה, היא רצתה לשוב עם נעמי ולהתגייר, מוכנה לקבל על עצמה את כל המצוות כדי להצטרף לעם ישראל. גם כשנעמי ניסתה להניא אותה מרצונה ואמרה לה שלא קל להצטרף לעם ישראל ולקיים את כל המצוות, רות התעקשה ולא ויתרה. התגובה של רות הייתה מפתיעה ומדהימה : "אל אשר תלכי – אלך, באשר תליני – אלין, עמך עמי ואלוקייך אלוקיי, באשר תמותי – אמות ושם אקבר. כה יעשה ה' לי וכה יוסיף, כי המוות יפריד ביני ובינך". ממש נאמנות ואהבה ללא תנאי. יש כאן מעשה חסד ממדרגה ראשונה, שהרי בעלה נפטר והיא יכלה לשוב לבית הוריה ולחיים הרגילים שהכירה ושרחוקים היו מעולם התורה, מה גם שנעמי הייתה ענייה וחסרת כל והחיים איתה לא היו קלים מסיבה זו. אבל היא הייתה מוכנה להקריב את עצמה ולא לנטוש את חמותה, להיות לה למשענת רגשית, לתמוך בה שלא תהיה לבד, ואפילו להתגייר, כלומר לשנות את חייה שינוי דרמטי, לצאת מאיזור הנוחות מתוך אלטרואיזם טהור. צניעותה ונאמנותה של רות מדהימים ממש. מעשה החסד שלה מרגש ביותר. טוב הלב של רות בא לידי ביטוי גם כשהגיעו אל הארץ, הייתה זו עונת הקציר והעניים יכלו ללקט את השיבולים שנפלו מידי הקוצרים. נעמי רצתה לצאת ולעשות את זה אבל רות אמרה לה "אלכה נא השדה" ללקט כמה שיבולים כדי שיהיה לנו מה לאכול. איזו התחשבות, רגישות וחמלה, היא רצתה לעזור ככל שיכלה כדי להקל על נעמי. והיא עבדה קשה בשדה. רות הייתה בת האוייב המואבי, נכדתו של עגלון מלך מואב. ודווקא היא, שהיו לה כל הסיבות בעולם לטפח שינאה כלפינו, בחרה לנהוג בדיוק להיפך. בהמשך רות כובשת את ליבו של בועז, קרוב משפחה של נעמי, וכך זוכה נעמי בנחלה שאיבדה. אפשר ללמוד הרבה מרות, על חסד, אהבה ללא תנאים, נתינה, הקרבה, סולידריות, אומץ – לעזוב את מולדתה ומשפחתה וללכת אחר ליבה אל הלא ידוע, לא סתם זכתה שממנה ייצא דוד המלך, שבין מעשיו הגדולים חיבר את ספר התהילים, ספר שכולנו קוראים בו בשעת צרה או קושי כדי לקבל סיוע וחסד מבורא עולם.  

עשיית חסד עושה טוב לא רק למקבל החסד, אלא גם לנותן החסד, זה נותן לו תחושת סיפוק, הנאה, הנתינה מעניקה משמעות לחיינו וממלאה אותם באהבה. הנתינה מרגשת, מלהיבה, נותנת אנרגיה ועוצמה, אושר. 

 מבחינה ביולוגית התחושות שהנתינה יוצרת מעלים את האנדורפינים במוח, אלה הם חומרים כימיים שמופרשים מבלוטת יותרת המוח ומסייעים לשיכוך כאב ולשיפור מצב הרוח. זו אגב הסיבה שבמצבי כאב קשים נותנים לחולה אנדורפינים בנוסף למשככי כאבים, כי גילו שהשילוב ביניהם מעצים את שיכוך הכאבים. כך בעל החסד מרוויח גם שיפור בריאותי ולא רק רגשי. זה רק מוכיח לנו עד כמה מצוות התורה באות להיטיב עם מי שמקיים את המצוות. זה עוזר לנותן יותר מאשר למקבל.

הלוואי שכולנו נזכה לעשות כמה שיותר חסדים, שתמיד נהיה בצד הנותן באהבה, ושזכותו של רבי שמעון בר יוחאי תגן עלינו לבריאות איתנה, פרנסה טובה, חיים טובים. שנזכה במהרה לגאולה שלמה, אמן ואמן.  

 

לחופש אמיתי

רוצה לקבל טיפ אישי ומדויק להסרת האמונה המגבילה האישית שלכם?